רב נסים גאון על מסכת שבת קכ״ה א

1 אִם זְרָקָהּ מִבְּעוֹד יוֹם לְאַשְׁפָּה — אֲסוּרָה.

2 אָמַר בַּר הַמְדּוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל: קְרוּמִיּוֹת שֶׁל מַחְצֶלֶת — מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא, בַּר הַמְדּוּרֵי אַסְבְּרַהּ לִי: מַחְצֶלֶת גּוּפַהּ לְמַאי חַזְיָא — לְכַסּוֹיֵי בַּהּ עַפְרָא, הָנֵי נָמֵי חַזְיָין לְכַסּוֹיֵי בְּהוּ טִינּוּפָא.

3 אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁיָרֵי פְּרוּזְמָיוֹת — אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. אֲמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלָנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, דְּלָא חַזְיָין לָא לַעֲנִיִּים וְלָא לַעֲשִׁירִים.

4 תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן הֲרֵי הֵן כְּכׇל הַכֵּלִים הַנִּיטָּלִין בֶּחָצֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין נִיטָּלִין. הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן שֶׁנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, וְעַל כִּיסּוּיוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בֵּית יָד.

5 בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אָמַר אַבָּיֵי: בְּעוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה, וְאֵין עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן קָמִיפַּלְגִי. וְאַזְדָּא רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ.

6 מַתְקִיף לַהּ רָבָא: אִי הָכִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשִׁבְרֵי תַנּוּר, לִיפַּלְגוּ בְּשִׁבְרֵי כֵלִים בְּעָלְמָא?

7 אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּשִׁבְרֵי דְּהַאי תַּנּוּר קָמִיפַּלְגִי. דִּתְנַן: נְתָנוֹ עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל פִּי הַדּוּת וְנָתַן שָׁם אֶבֶן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם מַסִּיק מִלְּמַטָּה וְהוּא נִסּוֹק מִלְּמַעְלָה — טָמֵא, וְאִם לָאו — טָהוֹר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְהוּסַּק מִכׇּל מָקוֹם — טָמֵא.

8 וּבְמַאי קָמִיפַּלְגִי — בְּהַאי קְרָא: ״תַּנּוּר וְכִירַיִם יוּתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם״, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מְחוּסָּר נְתִיצָה — טָמֵא, שֶׁאֵין מְחוּסָּר נְתִיצָה — טָהוֹר. וְרַבָּנַן סָבְרִי: ״טְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם״ — מִכׇּל מָקוֹם.

9 וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב: ״יוּתָּץ״? הָהוּא לְאִידַּךְ גִּיסָא, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּחַבְּרֵיהּ בְּאַרְעָא — כְּגוּפָא דְאַרְעָא דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

10 וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״טְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם״! הָהִיא, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַחֲלוֹקֶת בְּהֶיסֵּק רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּהֶיסֵּק שֵׁנִי, אֲפִילּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר גָּמָל.

11 אָמַר עוּלָּא: וְהֶיסֵּק רִאשׁוֹן לְרַבָּנַן, אֲפִילּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר גָּמָל.

12 מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשִׁבְרֵי תַנּוּר, לִיפַּלְגוּ בְּתַנּוּר גּוּפֵהּ. הַשְׁתָּא תַּנּוּר גּוּפֵהּ לְרַבִּי יְהוּדָה לָא הָוֵי מָנָא, שְׁבָרָיו מִיבַּעְיָא?!

13 אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא וּבְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה טַפְקָא, וְרַבִּי מֵאִיר לִדְבָרָיו דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאָמַר: לְדִידִי אֲפִילּוּ בְּעוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה, אֶלָּא לְדִידָךְ, אוֹדִי לִי מִיהָא דִּכְהַאי גַּוְונָא מְלַאכְתּוֹ הוּא!

14 וְרַבִּי יְהוּדָה: לָא דָּמֵי, הָתָם — הֶסֵּקוֹ מִבִּפְנִים, הָכָא — הֶסֵּקוֹ מִבַּחוּץ. הָתָם — מְעוּמָּד, הָכָא — לָאו מְעוּמָּד.

15 הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן שֶׁנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, וְעַל כִּיסּוּיוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בֵּית יָד. אָמַר רָבִינָא: כְּמַאן מְטַלְטְלִינַן הָאִידָּנָא כִּיסּוּי דְּתַנּוּרֵי דְמָתָא מַחְסֵיָא דְּאֵין לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה? כְּמַאן — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.

16 מַתְנִי׳ הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה, אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת — מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאִם לָאו — אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ.